ימים שעברתי בתלם

פעם הייתי ילדה טובה, בירושלים. שנים הלכתי באותו הדרך הברורה והבטוחה, שבה הכל היה צפוי ומובן. בחרתי נכון, נזהרתי שלא לטעות ולא ליפול, שמרתי על קול שפוי ומאוזן, כמו כולם. הקשבתי לגבולות והלכתי בתלם.

ללכת בתלם זה להיזהר, לא להיות שונה מדי, לא נועזת מדי, לא בולטת מדי. זה נשמע נכון, מקובל וטוב ויפה.

הלכתי בתלם – עד שלא יכולתי עוד.

למדתי את כל מה שצריך לעשות, איך להתנהל בצורה נכונה. כללים ברורים ומדויקים, מילאו לי את הראש – נצמדתי אליהם מתוך מטרה להצליח. אסטרטגיה מדויקת, מילים נכונות, תוכן מותאם. וזה עבד, כמו שעובד לכולם.

אבל אז – משהו נשבר.

נשבר לי להמשיך בקו הישר, המשעמם, הרגיל. להתמיד בחוקים ובתבניות. ופשוט העזתי. התחלתי לזגזג, לשבור מוסכמות ולפעול לפי מה שהרגיש לי נכון.

ואז גיליתי משהו מופלא: מותג אמיתי לא באמת יכול ללכת בתלם. כשחותכים ופורצים את הגבולות – זה עובד הרבה יותר טוב! זה גורם לך להיות שונה, לפעמים אפילו מוזר, אבל בדיוק זה מה שעושה אותך בולט! מותג אמיתי חייב להקשיב לאמת הפנימית שלו, להביא משהו חדש ולא שגרתי. מותג ו"תלם" – אלו שני ניגודים מוחלטים!

מאותו רגע שחררתי את עצמי מהמוסכמות. בזתי לתבניות השיווקיות המוכתבות, פעלתי לפי הלב והגעתי למחוזות קסומים של חופש, אותנטיות ואמת. זו הדרך שלי מאז ועד היום:)

רק חשוב לציין: כדי לפרוץ גבולות, חייבים קודם לדעת את הכללים. צריך להכיר אותם טוב – את הגבולות, אך לא להתעקש להישאר בתוכם. אני לומדת כל הזמן, מכירה את הדרך ומאתגרת אותה בכל פרויקט מחדש. אין כיף גדול יותר מלהביא רעיון חדש לעולם – משהו שאין לו דוגמאות מוכחות, משהו שלא היה קודם, אבל כשזה פורץ לך מתוך האמת שלך – זה מצליח. ובענק!